#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפ. הבורר צרור מגורנו של חבירו נותן לו דמי חטין. מאיזה דין משלם? (3) 	"רשב""ם ור""י (בתוד""ה נותן) כתבו שכשבורר הצרור ומשליך חוץ היזק בידים הוא, שאותן צרורות היו שוין לו כמו חטין. עוד כתב הרשב""ם דא""נ לא חשבינן ליה היזק גמור דמ""מ הן גופן אינן שוים כלום, ליחייב מיהא משום דינא דגרמי. והריב""ם כתב שזה כר""ש דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי."	בבא בתרא צד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפא. אמר רב הונא אם בא לנפות מנפה את כולו אמרי לה דינא ואמרי לה קנסא. 1) מ""ט הסוברים דינא 2) מ""ט הסוברים קנסא 3) ולמאי נפק""מ? "	"1) לדעתם מי שנותן מעות בעד פירות בדעתו לקבל פירות יפים בלא כל טינופת, ומ""מ עד רובע הקב לכל סאה אין טורח הלוקח לנפות, יותר מרובע טורח וכיון שהתחיל לנפות כבר מנפה את הכל דזה לא טירחא כ""כ ולכן אינו מוחל כלל <sup>רז</sup>.<br>2) שמן הדין אפי' יותר מרובע אדם מוחל, שעל פירות גרועים נותן הלוקח מעותיו, הלכך רובע לא קנסו שזה שכיח ואין לומר שעירבו המוכר בידים, אבל יותר מרובע לא שכיח בתבואה, ויש לומר שהמוכר עירבו בידים, וכיון שעירב קנסוהו רבנן בכולו שיש לומר שכולו עירב.<br>3) רשב""ם כתב שנפק""מ שאם יודעים שהמוכר לא עירב ללישנא דקנסא אפילו יותר מרובע הוי מחילה וקנה לוקח <sup>רח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רז.  כן פירש הרשב""ם, והרשב""א הקשה על פירושו וכתב שהמוכר הוא שלא טורח כשהוא מוציאן לשוק למוכרן ולפיכך גם הלוקח מוחל בכך .
<br>רח.  וכ""כ הרא""ש  (סי' ה)  והוסיף דכיון דאיכא תרי לישני עבדינן כלישנא דקנסא לקולא. והרשב""א הביא את פי' הר""ח דלמ""ד דינא ילפינן מינה בעלמא ולמ""ד קנסא לא ילפינן מינה דקנסא מקנסא לא ילפינן.</span>"	בבא בתרא צד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפב. רובע ממין אחר בכלאים מה הדין ומדוע? 	"רובע ממין אחר מן הדין בטל. משום חומרא דכלאים לת""ק ימעט, לרשב""ם קודם שיזרענו א""נ לאחר שנזרעו ולפני שנשתרשו, אבל אם נשתרשו אין להם תקנה שכבר נאסרו, ולתוס' (ד""ה סאה)מיירי לאחר שנזרעו וגם אם נשתרשו ימעט שכלאי זרעים מותרים באכילה ובהנאה. לר' יוסי יברור את הכל, שאם רק ימעט יראה כמקיים כלאים."	בבא בתרא צד. - צד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפג. שטר שיש בו ריבית 1) האם גובה את הקרן מבני חורין או ממשועבדים 2) מדוע אינו נפסל<br>מטעם שהעדים עוברים על לא תשימון 3) וכמי ההלכה? 	"1) כתבו התוס' (ד""ה קונסיו) בשם ר""י שלר""מ אינו גובה את הקרן כלל ואפי' החייב מודה או שיש עדים אחרים <sup>רט</sup>. ולחכמים גובה את הקרן וכתבו התוס' (ד""ה וחכמים) שגובה אפי' ממשועבדים.<br>2) דלא תשימון לאינשי במלוה ולוה וערב משמע להו ולא בעדים ולכן אין נפסלים א""נ כגון שיש עדים שהיו אנוסים מחמת נפשות <sup>רי</sup>.<br>3) אומר ר""י דהלכה כחכמים, שהלכה כר""מ בגזירותיו ולא בקנסותיו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רט.  והרשב""א כתב שלר""מ גובה מבני חורין.
<br>רי. והרשב""א כתב שאין הריבית מפורש בו והעדים היו סבורים שהיה הכל קרן.</span>"	בבא בתרא צד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שפד. מדוע אין ראיה שמנפה את כולו 1) משנים שהפקידו זה מנה וזה מאתים ואמר רבי יוסי שהכל יהא מונח 2) משטר שיש בו ריבית שלר""מ אינו גובה כלל 3) ממכר לו בית כור שמחזיר את כל המותר 4) מאונאה שתות שקנה ומחזיר אונאה ולא מחזיר רק המותר על פחות משתות? "	"1) שם ודאי שיש רמאי, כאן לא ודאי שעירב.<br>2) שם משעת כתיבה עבר המלוה על לא תשימון עליו נשך, כאן לא ודאי עירב.<br>3) שם אין דרך להיות בבית כור יותר מבית כור ויותר מרובע אינו מוחל כלל, כאן שכיח שיש טינופת ועל רובע מוחל.<br>4) באונאה פחות משתות ג""כ הוה אונאה רק שמוחל וכשהונאהו שתות אינו מוחל,כאן שכיח שיש טינופת ועל רובע מוחל."	בבא בתרא צד: - צה.		
